יש בי פחדים מהמוח שלי שאוכל את עצמו.
הכל מרגיש לי חסר תקווה. מה הטעם. מה הטעם להתחיל לעשות דברים שאני אראה את התוצאות שלהם בעתיד מופשט שבכלל לא קיים בראש שלי, אם בכלל. אני מנסה לזכור שגם לחוסר מעש יש השלכות. שהמוח שלי אוכל את עצמו בגלל חוסר מעש שכזה, בגלל שלא נקטתי פעולה ונקטתי פעולה של חוסר פעולה. הכל נע כל הזמן. אין בי באמת תקוות להתחלה נקייה. אני שונאת את עצמי.
;){kind=link}