*) אחי- כשהיה קטן הרבצתי לו ועשיתי עליו מניפולציות. כשהיה גדול היה צריך להתמודד עם האדמה החרוכה שהשארתי אחריי בתיכון.
*) ליאור ג- ביסודי היו פעמים שלא היה לי כוח אליה ופשוט הברזתי לה מפגישות. וזה לא כמו היום שיש לכולם טלפון נייד... היה צריך להגיע לנקודת המפגש ולחכות ולחכות ולחכות.
*) חמוטל- כיתה ז'. הייתי החברה היחידה שלה והפסקתי לדבר איתה. לא חיבבתי אותה ולא מצאתי דרך בוגרת יותר לנתק קשר. בתגובה גם החברות האחרות שלי הפסיקו לדבר איתה.
*) עירית- היינו החברות הכי טובות ביסודי. כשעברנו לחטיבה התרחקנו. היא נכנסה להפרעת אכילה קשה ולא כל כך הייתי שם בשבילה. בכל פעם שכן היינו מדברות היא התלוננה על השמועות שמפיצים על הפרעת האכילה שלה, כי בכלל אין לה כזו. הרגשתי שאני חברה טובה כי אני מאמינה לה, למרות שהיום מאוד ברור לי שכן היתה הפרעת אכילה ושזו היתה קריאה לעזרה.
*) לי- בכיתה ט' הבאתי אותה לתלות מסויימת בקשר איתי, אבל לא החזרתי לה באותה התמסרות טוטאלית שהיא הראתה לי. נהניתי מתשומת הלב, והענקתי כזאת חזרה, אבל בצורה ילדותית ולא מכילה באמת. הייתי יותר מדי מרוכזת בעצמי.
*) מאיה- בכיתה י' הייתי לה למודל לחיקוי נורא ואיום. עודדתי את הפרעת האכילה שלה במקום לעודד אותה לנסות ולהחלים.
*) יובל כ- אחרי הצבא. אני חושבת שהיא התמסרה אלי מאוד ולא הבנתי את זה, או שהיה לי כוח לנער את עצמי מזה. היא ראתה בי חברה קרובה ובדרך לא מנומסת וחסרת סבלנות הראיתי לה שהיא לא עד כדי כך קרובה.
*) אוריאל- לאורך השנה הראשונה של התואר הראשון היינו מיודדים, מין ידידות ברירת מחדל של שניים שהתיישבו באותו מקום בשיעור הראשון. לא חיבבתי אותו בכלל. למעשה מתישהו כבר לא יכולתי לסבול אותו. הייתי מסננת, עונה בחוסר סבלנות, ומפנה לכל גורם שהוא לא אני. בסמסטר א' של שנה ב' היינו שותפים לעבודה ושם חוסר הסבלנות שלי כבר הגיע לשיא. הרגשתי שהוא מעכב אותי ופוגע לי בציונים ופשוט התחלתי להימנע ממנו.
*) זהר- שנה ג'. הייתי חסרת אחריות עם המחקר שלו. היה לי התקף דכאון ובמקום לסגור את העניינים בצורה אחראית פשוט נתתי להם להתמסמס וזה בא על חשבונו.
*) עדי- תואר שני. הייתי חסרת אחריות עם המחקר שלו. היה לי התקף דכאון ובמקום לסגור את העניינים בצורה אחראית פשוט נתתי להם להתמסמס וזה בא על חשבונו.
*) דוד- תואר שני. עשיתי לו גוסטינג ברמה שעוברת את גבול הטעם הטוב, אחרי שהוא נקשר אלי רגשית והתחי ללראות בי בת זוג פוטנציאלית רצינית. הייתי צריכה לשדר או להגיד ישירות שאני לא מעוניינת בשלב הרבה הרבה הרבה יותר מוקדם.
*) ב'- ניתקתי איתו קשר בבת אחת אחרי שהייתי מבין הגורמים היחידים בחייו שגרמו לו להרגיש רצוי ונחוץ. היו לו כוונות אמיתיות לעזור לי, נהניתי מתשומת הלב ולא הייתי הוגנת מספיק בשביל להכיר תודה, אלא פשוט נעלמתי כשנהיה לי אינטנסיבי מדי.
אני מצטערת על כל אחד ואחד מהדברים האלה.
אני רואה שיש לי דפוסי התנהגות קבועים, נמנעים מאוד, וזה מביא אותי להתנהגות פוגעת. אפשר להיכנס ברוב המקרים לשאלה של מה דוחף אותי להתנהגות הזאת, ואם יש טריגר שאני יכולה לזהות מראש, או קשרים שמוטב שלא אכנס אליהם כי לא אצליח לתחזק אותם. אבל זה לא באמת גורע מהאי-לגיטימיות של ההתנהגות שלי. אני מצטערת.
;){kind=link}