עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

משחק הרשימות (והחלומות)-
זה לא בדיוק משחק.

אני פליטת ישראבלוג שאוהבת רשימות, ומנסה ללמוד את הפלטפורמה החדשה הזו ע"י יצירת אינסוף רשימות ותיעוד חלומות.

אני סטודנטית, נראה לי.
הבניין האהוב עליי הוא בניין התפעל.
יש לי בחדר 16 קופסאות ו-13 צעיפים.
הדבר האהוב עליי הוא פוליפוניה והדבר השנוא עליי הוא כאב בטן.
החלום הכי גדול שלי הוא להפוך להיות דג.
חברים
pillowBloggerילדאישנורמה ליתהמקשיבdiana
רֵײזָאedyaGermionaNaamatooxyדג מוזר
דניאלי ודי.אבק נחושת אליםShaneCup of tea girl 37אינהLIAT- חלומות צריך לצעוק
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
אנשים  (35)
קונקרטי  (32)
חלום  (29)
כללי  (29)
אני שבורה  (28)
אמורפי  (24)
מטלות  (20)
מוזיקה  (18)
חוויות  (16)
חומרי  (15)
אינטרקציות  (12)
הבעיה  (12)
Memo  (11)
מדיה  (11)
וירטואלי  (10)
זרם תודעה  (9)
טיפול  (7)
עבודה  (6)
היסטורי  (1)
מאקרו  (1)
מטא  (1)
מספרים  (1)
ארכיון
המילים הכי יפות
•  אגרטל
•  אוזן
•  אזהרה
•  אחוזה
•  איתות
•  בישול
•  בסדר
•  הגדרה
•  הזמנה
•  התמדה
•  התעללות
•  התרחשות
•  חיזר
•  חכה
•  כותרת
•  כלולות
•  כלימה
•  להירגע
•  להשקיף
•  להתפשט
•  להתפשר
•  מסדרון
•  מסובך
•  מעליב
•  עמק
•  קושיה
•  רחמים
•  שגריר
•  שיקוי
•  שלום
הרשימה הבעייתית
•  ממרח שום
•  אמא
•  צימוקים מצופים בשוקולד
•  גרבר
•  משקה סויה
•  אמא
•  טריפסין
•  אמא
•  אמא
•  טורטית, מרגרינה
•  קמח חומוס
•  משקה סויה
•  אמא
•  דנה
•  אמא
•  אמא
•  אמא
•  שקית תערובת תיבול
•  מעדן יולו
•  אמא
•  גבינה צהובה
•  אבקת אפייה
•  אמא
•  אמא
•  גבינה
•  שמנת ופטריות
•  אמא
•  מפיץ ריח
•  אמא
•  גבינה
•  אמא
•  אמא
•  אמא
•  גבינה
•  גבינה
•  גבינה
•  אמא
•  דריה
•  אמא
•  אמא
•  אמא
•  גבינה
•  אמא
•  רסק תפוחים
•  שקדים מלוחים
•  אמא
•  תערובת שתילה
•  אמא
•  אמא
•  גבינה
•  גבינה
•  אמא
•  גבינה
•  דאבל קליק
•  אמא
•  אמא
•  כורכום

חלמתי ש

18/03/2019 18:43
טה-פיטי
חלום
אני מתה ומגיעה לגן עדן.

בגן עדן כל הרצונות והמשאלות מתגשמים. אבל לא מדובר ברצונות אקספליציטיים או משאלות שאתה מביע בקול או חושב. מדובר ברצונות הכמוסים והעמוקים של התת מודע שלך, הם אלה שמתגשמים. אתה לא תמיד יודע מה הרצונות האלה או איך לגשת אליהם, ולפעמים הם אפילו סותרים את מה שאתה חושב אקספליציטית שאתה רוצה, אבל הם אלה שמתגשמים.

לוקח לי זמן להבין את החוק הזה על איך המקום מתנהל.
כשאני מבינה את זה אני נמצאת בתור בחדר האוכל בקיבוץ. המקום כמעט ריק, יש רק שולחן אחד שעליו שני קונטיינרים, אחד מכיל בשר ואחד מכיל משהו טבעוני. כל האנשים מדברים בשפה שאני לא מבינה ואין לי מושג מה הם אומרים. כשאנחנו מהשעומדים בתור אני מנסה לקלוט משפטים מהשפה שאוכל לחקות כשיגיע תורי. אני מקום שלישי בטור. האיש שמקדימה מצביע על המנה הבשרית ואומר משהו, והוא מקבל את המנה הבשרית. האיש הבא בתור אומר משהו אחר ומצביע על המנה הטבעונית, אבל גם הוא מקבל בשר. אני נלחצת. אני לא רוצה את זה. אני לא מבינה כלום. אני רוצה ללכת מכאן. מגיע תורי. משהו באינטואיציה שלי אומר לי שאני צריכה לבקש את המנה הבשרית, שיותר הגיוני שיקרה ההיפך ממה שביקשתי. חזרתי על המשפט שאמר איש הבשר והצבעתי על המנה הבשרית. הגברת שחילקה את האוכל לא נתנה לי כלום.
זה היה הרגע שבו הבנתי את החוקיות.
לא קיבלתי כלום כי לא רציתי כלום.
האיש שביקש בשר באמת רצה בשר וקיבל מה שהוא רצה.
האיש השני חשב שהוא רוצה את המנה הטבעונית, אבל עמוק בתת מודע הוא רצה בשר ולכן זה מה שהוא קיבל.
אני לא רציתי כלום ולכן לא קיבלתי כלום.

זה השלב שבו הבנתי את החוקיות.

מהרגע שהבנתי אותה, התחלתי לחשוב על כל התרחישים סביבי במונחים של סיבתיות, וברמה כמעט אובססיבית. זו מראה מאוד מפחידה שניצבת מולך. כל ההתרחשויות מונעות על ידי רצון, רצון הוא הכוח המניע להכל. אתה לומד מה אתה רוצה עמוק בלב ומה אנשים אחרים רוצים עמוק בלב בלי לדעת אפילו, וזה מפחיד.
קורים מסביב דברים איומים. הרצונות הלא מודעים של כולם, כולל שלי, הם איומים.

אני לא אתחיל לרשום את כל מה שקורה, רק רציתי לתעד את הקונצפט הזה כי הוא מעורר מחשבה.
את רוב החלום העברתי בנסיון לייצר סנכרון בין הרצון האקספליציטי שלי לרצון הלא מודע. סוג של לכפות תרבות על הנפש שלי, וככה לשלוט בגורל שמגיע אליי. למדתי קצת יותר לעשות את זה, בעזרת הרגשה, אבל לא הגעתי לשליטה מלאה.
מה שכן, בחלום היה שלב שבו הותקפתי מינית, ולא יכולתי להתנער מההרגשה שזה בעצם רצון לא מודע שיש לי. הרי אם לא הייתי רוצה את זה זה לא היה קורה, במקום הזה המשאלות הלא מודעות שלנו מתגשמות.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה: