*) דריה - מאוד מאוד מאוד נחמדה, מאוד זקוקה ליחס. היא כל כך נחמדה שנעים לתת לה אותו. כנראה הבנאדם החביב עליי בקבוצה.
*) מיכל - צעירה בנפשה וכנראה תישאר ככה לתמיד. אוהבת את עצמה בדיוק כמו שצפוי ממישהי בסטייט אוף מיינד שלה. כיף עם זה.
*) עמית - אין 100% מודעות עצמית, אבל היא מקסימה. הייתי רוצה להכיר אותה יותר.
*) עופר - אין 100% מודעות עצמית, אבל הוא קורע מצחוק. הלוואי שהייתי פחות חרדתית ומרשה לעצמי לצחוק בצורה יותר מופגנת מהבדיחות המעולות שלו.
*) רעות - לדעתי יש לנו הרבה יותר במשותף ממה שאנחנו נותנות אחת לשנייה לראות. אני מחבבת אותה.
*) שי - לא כל כך יצא לי להכיר. נראה שבנאדם בסדר גמור. הרבה אהבה עצמית, אבל אני לא מכירה מספיק בשביל להרגיש אם זה מוצדק או לא.
*) גולי - אוהב להישמע, זקוק להרגשת משמעות חברתית. לפעמים זה מתבטא בצורה נורא מתנשאת שמנסה להסתוות כנחמדות-יתר, לפעמים הנחמדות מרגישה לי יותר אותנטית. כנראה שמדובר בבנאדם כיפי בסך הכל, אם מגייסים מספיק סבלנות. ההארכה בדיבור נובעת גם מדעתנות שלפעמים יכולה מאוד לעזור. אני מרגישה רע על זה שאני לא סבלנית מספיק.
*) מיכאל - לא בטוחה שהבנתי אותו. כנראה מאוד צמא לחברה אבל לא מרגישה בתוכה בנוח. המון כוונות טובות שאיכשהו משתבשות.
*) דקל - נהדר חברתית, וזה מפצה על בינוניות מקצועית. אחד האנשים שהכי נעים איתם.
*) ריי - מתנשא למדי, אבל הרבה פעמים בצדק. הוא כנראה הכי חזק מבחינה מקצועית. הפרפקציוניזם/הסטנדרטים גורמים לו לפעמים להיות קצת מרושע, אבל אין לי זכות להגיד כלום, כי אני הרבה פעמים מתנשאת בלב. אני מנסה לכבות את זה ולהישאר נחמדה, באמת שמתוך כוונה טובה, אבל זה עדיין הופך אותי ללא אותנטית. אז הוא אותנטי מאוד, בצורה קצת חסרת טקט לפעמים.
אני צריכה להבין אם השאיפות שלי הן יותר מקצועיות או יותר חברתיות. זה משתנה מפעם לפעם. אני לא בטוחה אם זה משנה, אבל כנראה שזה משנה.













